<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ר"כ</h1>
<h2>דף לא.</h2>
מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה כו'. פיר' ר' דלא הוי אסמכת' שמתוך שזה רוצה לקנות גמר ומקני לחבירו ואם אינו מקנה היאך יקנה וכדאמר (רמי בר חמא) [רב ששת] בסנהדרין [כ"ד ע"ב] דכל (הני) כי האי גוונא לאו אסמכתא היא גבי מפריחי יונים. והיכי דמי אסמכתא כגון שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו ואמר לו אם לא אתן לך עד יום פלו' תן לו השטר ויגבה הכל הגיע זמנו ולא נתן לו זו היא אסמכתא. משום דגזים ואמר מילתא יתירא. כללא דמילתא דגזים הוי אסמכתא ואי נמי לא גזים ולאו בידו הוי אסמכתא כגון האי דיהיב זוזי לחבריה למיזבן ליה חמרא ופשע ולא זבן ליה דלאו בידו הוא עתה היין שיקנה לו הילכך כיון שאינו יכול לקנות לו עכשיו שאין בידו היין לא הוי קנין. והא דאמרי' [ב"מ מ"ח ע"ב] הנותן עירבון לחבירו ואמר לו אם אני חוזר בי ערבוני מחול לך והלה אומ' אם אני חוזר בי אכפול לך ערבונך נתקיימו התנאים ומוקמינן לה אליבא דר' יוסי דאמר אסמכתא קניא. היינו טעמא לפי ששניהם רוצים בקיום המקח ולא בחזרה הילכך לא גמרי ומקנו אהדדי שזה רוצה (שתתקיים) [שיתקיים] המקח וזה רוצה שיתקיים המקח אבל הכא גבי המראה אי אפשר שלא יפסיד (את) אחד מהם ואדעת כן [ש]יפסיד אחד מהם הם באים ואיכא למימר מתוך שהוא רוצה לקנות גמר ומקני. ובנדרים [כ"ז ע"ב] פסק דאסמכת' קניא אם קנו מיניה ובבית דין חשוב. הילכך נהגו לאסוף כל בני העיר כשמשדכין אבי הבן ואבי כלה ביניהם ולא ארסו עדיין ונותנין (ערבין) [עירבון] זה לזה שאם יחזרו בהן יהו המשכונות למי שאינו חוזר ויפסיד החוזר כדי שיהא הקנין בבית דין חשוב. ונר' לר' דאם אמר לו מעכשיו קנה כדאמרי' קני ואי לא קני ואמר לו מעכשיו. יטול ד' מאות זוז והתנו זה עם זה אם לא יקניטנו יפסיד ד' מאות זוז כנגדו. פירש הרב ר' יצחק בר' ברוך מפי רבינו יעקב.
